Category Archives: Performance

KPI’s – Inventory indicators מדדי ניהול מלאי בתפעול

בטור זה אסקור את קבוצת מדדי ניהול המלאי המקובלים בשימוש בתעשיה וההיבטים התפעוליים הקשורים.

מתוך ויקיפדיה ישראל:
מלאי או מלאי עסקי הוא מונח בתחום מנהל עסקים וחשבונאות המתייחס לכמות חומרים או ציוד זמינים בבעלות העסק המשמשים אותו לצורך פעילותו העסקית השוטפת. בדרך כלל המלאי מתחלק לארבעה סוגים:

  1. מלאי מוצרים גמורים: מלאי שתהליך ייצורו הסתיים והוא מוכן למכירה. לדוגמה, במפעל לייצור צעצועים – צעצוע ארוז מוכן למכירה.
  2. מלאי מוצרים בתהליך: מלאי הנמצא בשלב ביניים על פס הייצור. לדוגמה, צעצוע שהרכבתו טרם הסתיימה.
  3. מלאי מוצרי גלם: מוצרי גלם שמהם מרכיבים או מייצרים את המוצר הסופי. לדוגמה, רכיבי פלסטיק קטנים שמהם מרכיבים את הצעצוע.
  4. מלאי חומרי אריזה: חומרי האריזה שבהם יארז המוצר הסופי. לדוגמה, קופסאות קרטון או חומרי אריזה מפלסטיק.

בכל קורס בסיסי בהנהלת חשבונות, כשמגיעים לפרק לימוד דו”ח מאזן, לומדים להכיר את שורת שווי המלאי בספרים בצד הנכסים.

ככל שזה נראה פשוט לעין, ההתיחסות המקצועית למלאי היא בבחינת נכס שיש לממשו בהקדם האפשרי, הרי מלאי חו”ג או מלאי מוצרי אריזה אין לו ערך ממשי למכירה והוא בפירוש טרנספורמציה של מזומנים או התחיבויות כספיות לספקים וסוג של משאב אשר בסוף תהליך היצור יהפוך לתוצרת גמורה שאותה ניתן למכור ללקוחות החברה.

כך גם ההתייחסות למלאי בתהליך או מה שנהוג לקרוא WIP – Work In Process, מלאי אשר הושקעה בה תשומה רבה בתהליך אך עדיין לא הפך לתוצרת גמורה למכירה. אחרון הינו מלאי תוצרת גמורה אשר סיים את כל תהליך התשומה והינו מוצר מוכן למכירה בשווי עלות אך ללא מימוש הרווח בגינו.

כך למעשה המלאי בחברה הינו מייצג ברור של התשומות אשר העסק/הארגון השקיע על מנת לממש רווח כלשהוא, כל עוד לא מומש המוצר במכירה ללקוחות, המלאי הינו סוג של נכס כספי שלא ניתן למימוש חוזר למזומנים או התחייבויות אחרת מצד הלקוחות (ניתן כמובן למכור את חומרי הגלם בחזרה לספקים, אך הפעולה לא ניתנת לביצוע בכל התרחישים) אלה כמוצר סופי ללקוחות.

מכאן יוצא שכל חברה/ארגון יעמידו למטרה ראשונה בהיבט הפתעולי למכור את מלאי התוצרת גמורה בזמן הקצר ביותר על מנת לממש נכסים פיזיים למזומנים, המטרה משליכה לאחור על צמצום המלאי בתהליך ומלאי חו”ג והאריזה על מנת להפחית בהשקעת מזומנים בתשומות ממשיות.

מתוך גישת ‘מינימום מלאי’ זו נולד הצורך התפעולי לשלוט ברמות המלאי בכל זמן נתון, להגיע לסוף התקופה (חודש/רבעון/שנה) במצב של מלאי אמין ב-100%, וזאת על ידי ביצוע ספירה פיזית של כל הפריטים במחסן או על ידי ביצוע בקרת מלאי בתהליך כזו המבטיחה אמינות מלאי גבוהה בכל רגע נתון במהלך התקופה.

אמינות מלאי – Inventory value Accuracy

על מנת להציג את מדד אמינות המלאי יש לסקור את סוגי התנועות המוכרות בפעילות התפעול אשר באמצעותם אדגים כיצד מבצעים ניתוח מלאי היכול להביא לרמת אמינות מלאי גבוהה מאוד בכל ארגון תעשייתי/מסחרי המנהל מלאי בבעלותו.

Open Inventory

שווי המלאי הכספי בפתח התקופה אותה אנו מודדים.

COGs In – Cost of Goods In

זהו שווים של מוצרי תוצרת גמורה שהתקבלו במחסני החברה ע”י קבלני משנה או כל ספק אחר המספק מוצר סופי, מוכן למכירה ללקוחות.

Return from Customers

זהו שווי הסחורות / מוצרים מוגמרים שהוחזרו מלקוחות והשפיעו על שווי המלאי (לא החזרות מלאי עבור שירות, לא כולל תיקונים בהשאלה בהם המלאי שווה לאפס, כן כולל RMA בזיכוי כספי ללקוח )

Move In

זהו שווי הכניסות למלאי של חו”ג, מלאי בתהליך או כל סוג של קניות טובין מספקים.

RTV – Return To Vendor

זהו סך שווים של הטובין שהוחזרו לספקים מכל סיבה שהיא.

COGs Out – Cost of goods Out

זהו סך שווי המכירות (תוצרת גמורה) במונחי עלות המלאי/היצור, לדוגמא שווים הגולמי של סך המוצרים שנמכרו לכלל הלקוחות בתקופה נתונה.

Move Out

זהו שווי המלאי שיצא ללקוחות או ספקים בתצורה של חומרי גלם, מכירה של תתי-מכלולים לקבלני משנה או חלקי חילוף ללקוחות.

Inv Count – Inventory Count

זהו שווי עדכוני ספירות המלאי שבוצעו בתקופה, הוספה או הפחתה של פריטים מהמלאי עקב בדיקת מלאי פיזית שחייבו עדכון כמות המלאי במערכת.

Closing Inventory

זהו שווי מלאי הסגירה בתקופה, עפ”י דו”ח המלאי/צובר או עפ”י סיפרה פיזית שבוצעה.

להלן תרשים המייצג את מחזור המלאי החל מפתיחת המלאי ועד סגירתו לתקופה נתונה:

Inventory cycle

:על ידי ביצוע השוואה של מלאי הסגירה לתקופה הקודמת אל מלאי הפתיחה לתקופה הנוכחית ניתן לקבל את מדד אמינות מלאי

Accuracy

סבב מלאי – Inventory turn

על ידי השוואת שווי המלאי לתקופה אל מול סך המכירות של החברה באותה תקופה, ניתן לקבל את מדד סבב המלאי, מדד המבטא את יכולת החברה להפיק מכירות כבסיס לשווי המלאי של החברה, למעשה ככל שמדד סבב המלאי גבוה יותר, הדבר מעיד על מערכת ניהול מלאי יעילה יותר ששומרת על רמות מלאי נמוכות, הימנעות ממלאי מת או איטי אשר מעמיס שווי לא נדרש על המערכת ויכולת החברה להפיק מכירות גבוהות יותר על בסיס רמת מלאי נמוכה יחסית.

להלן טבלה המציגה את כל המדדים שסקרתי בטור ושילובם בו”ח אחד אשר מציג למנהל/אחראי המלאי בארגון את שווי המלאי בכל תקופה, את מדד אמינות המלאי ומדד סבב המלאי כולל סיכומי תנועות מלאי לפי סוג (לחץ/י על התמונה להגדלה).

Total Inv report

לסיכום

ניהול מלאי הינו נושא חשוב מאוד בארגונים יצרניים/מסחריים המבוססים רכש חומרי גלם ומלאי בתהליך, ישנה חשיבות רבה ליכולת ניהול המלאי, בקרת המלאי ומדידתו בכל זמן נתון על ידי בניית סט של מדדים תפכוליים מקובלים אשר נותנים למנהל שקיפות גבוהה יותר לרמת איכות התהליכים המבוצעים במחסני החברה ומשפיעים על שורת הנכסים של החברה.

על כותב הבלוג

profile3


שמי יפתח הריס, מהנדס תעשיה וניהול בוגר אוניברסיטת בן-גוריון, בן 38 תושב המרכז. בעל נסיון של כ-10 שנים בתחום התפעול, הרכש ושרשרת אספקה בחברות היי-טק גלובליות. אחרי שהות של כשנה בתפקיד רילוקיישן בצפון סין, בעל יכולות אישיות ומקצועיות גבוהות.

e-mail:yiftach.harris75@gmail.com

2 Comments

Filed under Inventory, Logistics, Performance, Supply Chain

Operations KPI’s – Key Performance Indicators

מדדים ביצועיים בתפעול

במסגרת מערכת ניהול התפעול בארגון, מקובל לנהל סט מדדים תפעוליים שמסייעים לכוון, לתעל ולהוביל את כל הפונקציות הפועלות בחטיבת התפעול, לפעול על מנת להשיג את מטרות הארגון שהן באופן כוללני, הגדלת הרווח התפעולי, צמצום הגירעון בהון החוזר, שיפור תזרים המזומנים, הקטנת התחייבויות לטווח קצר ועוד.
מאלו נגזרים מדדי התפעול הנפוצים:

  • מדדי מלאי: שווי מלאי חברה, אמינות מלאי, סבב מלאי, מלאי איטי / מת.
  • מדדי יצור: זמן מחזור ליצור, עלות למנה/יחידה.
  • מדדי לוגיסטיקה/שילוח: זמן מחזור לאספקה, 
  • מדדי הזמנות לקוח: מדד צבר הזמנות פתוחות, מדד גיל הזמנות פתוחות.
  • מדד הזמנות רכש: הזמנות פתוחות לספקים, גיל הזמנות פתוחות לספקים

מדדי מלאי

בנושא מדדי המלאי, מקובל למדוד את שווי המלאי של החברה לפי מחיר תקן לפריט או מחיר ממ”ן (ממוצע נע) ולצבור ברשימה אחת את שווי הפריטים במלאי בחתך מלאי תוצ”ג (תוצרת גמורה), מלאי בתהליך (WIP) ומלאי חו”ג (חומרי גלם). למען הסר ספק, שווי מלאי קבוע אינו נכלל בסט המדדים היות ומבחינתנו הינו לא גורם משפיע על מדדי התפעול.
לפי חוק החברות בישראל, חברה הרשומה כחברה בע”מ חייבת בדו”ח מלאי שנתי המאושר ע”י רואה חשבון ממונה בספרי החברה, חברות ציבוריות המפרסמות דו”ח פעילות רבעוני, למעשה כביכול מפיקות דו”ח שנתי בכל שלושה חודשים. חברות היי-טק נוהגות לעקוב אחרי המלאי בחברה ברמה חודשית על מנת לזהות פערים, אובדן או חריגות וכל זאת כדי לבקר/לתקן את שווי המלאי לפני ביצוע הדו”ח הרבעוני או השנתי. לשם כך מקובל לספור מלאי חברה, או לפחות את החלק הארי של המלאי (70/30 או 80/20 לפי אופי שווי המלאי בחברה) בכל חודש בחודשו, את הספירה מבצעים בעלי תפקידים במחסן או בלוגיסטיקה, על סמך דו”ח המלאי המופק מהמערכת ועל סמך דו”ח ספירה בפועל המבצע השוואה בין הרשום במערכת המידע של הארגון לבין הנמצא בפועל במחסני החברה. כמו כן מקובל לספור מחסנים חיצוניים בבעלות החברה, כגון מחסני קבלני משנה, מחסני בונדד, מחסני מעבר או מחסנים להשמדה ששווי המלאי בהם עדיין לא נמחק בספרי החברה. חשוב לציין שהמחסנים בעלי החשיבות הגבוהה לביצוע ספירה/בקרה ומעקב הם מחסני חו”ג, מחסן רצפת היצור ומחסן תוצ”ג. בהם בדרך כלל מתבצע מירב הפעילות בחברה.

בנוסף לבדיקת המלאי, מקובל להפיק דו”ח המשווה בין שווי המלאי בספרים לשווי המלאי בספירה בפועל ומכאן להפיק את מדד אמינות מלאי, ארגון המקפיד על תהליכי עבודה קבועים ומובנים המבצע ספירות מלאי אחת לחודש או לרבעון, ומפעיל מערכת בקרה שוטפת של מלאי במערכת המידע לזיהוי מלאי שלילי, מלאי שנצרך ולא הופחת במערכת המידע (נקרא גם מלאי לא מקוזז), כשמשווים את שווי סך המלאי בחברה בדו”ח הספירה אל סה”כ שווי מלאי תוצ”ג או חלקי חילוף שנמכר ללקוחות באותה תקופה אפשר להפיק את מדד סבב מלאי, למעשה מדד זה מייצג את המכפיל של שווי מלאי מכירות ומייצג את כושר היעילות והנצילות של התפעול להפיק מכירות בהתבסס על מלאי קיים.

מדדי הזמנות לקוח

Sales Booking – צבר הזמנות לקוח

Sales Backlogבניהול מדדים להזמנות לקוח, חשוב לנו לדעת בכל זמן נתון את סה”כ צבר ההזמנות מתחילת השנה, בחתך לקוחות/אזורי פעילות או חטיבות מוצרים. הנתון יכול לסייע בכיוון משאבים חיוניים, בזיהוי והבנת כיוונים (טרנד ) או עונתיות בפעילות המכירה ובכניסה והתגברות של ענף פעילות / אזור פעילות חדש על חשבון אחר.

Ageing – ותק הזמנות לקוח פתוחות

כמו כן מקובל לפלח את צבר ההזמנות הפתוחות למדרג לפי גיל/ותק ההזמנות ובכך לקבל תמונה מעודכנת סך זמן ההמתנה של כל הזמנה במערכת בחתך של חודשי המתנה. לדוגמא סך ההזמנות או סך שווי הזמנות הלקוח שנמצאות במערכת בין 3-6 חודשים. באמצעות המדד הנ”ל אפשר בקלו

מדדי אספקה/משלוח

Shipment LT – משך משלוח

Shipment Lead timeמדד ‘משך משלוח’ הינו מדד לוגיסטי בעיקרו אשר מבקר את משך המשלוח הממוצע לתקופה.
מקובל למדוד את משך המשלוח החל מיום איסוף המשלוח ע”י חברת השילוח המקומית/בינלאומית ועד תאריך המסירה ביעד (מחסני הלקוח, רציף פריקת סחורה, אתר אחר) בהתאם לתנאי המכר שנקבעו בהזמנת הלקוח.

בתנאי שילוח בינלאומי מקובל למדוד שאת הנתון בימים קלנדריים כולל ימי עבודה ומנוחה.
חשוב לציין את מספר המשלוחים שבוצעו באותו חודש על מנת לתקף את מהימנות הנתונים.
חברות בשילוח מתחייבות בוזה עבודה לרמת שירות (SLA) הנמדד בימים קלנדריים וחשוב לעקוב מצד החברה (מזמין השירות) על עמידה ביעד לפי המדדים הרשומים בחברה.
במערכת לוגיסטית שבה ישנה שונות גבוהה בין ערכי משך המשלוחים, רצוי להוסיף נתון של הערך הגבוה ביותר/נמוך ביותר.

Supply LT – משך אספקה/יצור

supplly LTמדד משך אספקה/יצור מודד את משך הזמן שלוקח לארגון/חברה לבצע את תהליך היצור/ההרכבה או כל תהליך שבו היא מתמחה ושבעבורה קיבלה את ההזמנה מיום קבלת ההזמנה במלואה, כולל פרטי ההזמנה הספציפיים ועד סיום הכנתה במחסני תוצרת גמורה של החברה ומוכן למשלוח או לאיסוף על ידי הלקוח.

חשוב לציין שהמדד הנ”ל לא בהכרך מודד את משך היצור או זמן הביצוע בפועל של יצור או הרכבה של המוצר, אלא מכיל בתוכו את כל האלמנטים הקשורים לביצוע ההזמנה הכוללים: מפרט ההזמנה, הידע ההנדסי התומך בהזמנה, מוכנות חו”ג והמשאבים לביצוע ההזמנה וזמן הביצוע בפועל כולל אריזת המוצר והכנתו למשלוח.

גם כאן מומלץ לציין את מספר ההזמנות שבוצעו בכל חודש על מנת לתת משקל לכמות הביצועים שהיו בפרק זמן נתון (חודש/רבעון/שנה).

על כותב הבלוג:

profile3

שמי יפתח הריס, מהנדס תעשיה וניהול בוגר אוניברסיטת בן-גוריון, בן 38 תושב המרכז. בעל נסיון של כ-10 שנים בתחום התפעול, הרכש ושרשרת אספקה בחברות היי-טק גלובליות. אחרי שהות של כשנה בתפקיד רילוקיישן בצפון סין, בעל יכולות אישיות ומקצועיות גבוהות.

e-mail:y2000@netvision.net.il

Leave a comment

Filed under Performance